פסק-דין בתיק ו"ע 34044-02-13

כב' השופט מגן אלטוביה - יו"ר:

לפנינו ערר על שומת מס שבח מס' 111280814 מיום 13.6.2012.

רקע

ביום 14.10.2013 הגישו בעלי הדין כתב מוסכמות ממנו עולות העובדות שלהלן:

העוררים הינם יורשיה של חנה שחם ז"ל (להלן: "המנוחה").

בשנת 1959 רכשה המנוחה דירה בה התגוררה עד שנת 2003 (להלן: "הדירה הראשונה").

בסמוך לשנת 2002 ירשה המנוחה 5% מהזכויות בדירה ברחוב ****** ב******* (להלן: "הדירה ב******").

ביום 7.10.2002 נמכרה הדירה ב****** ולפי בקשתה הופטרה המנוחה מתשלום מס שבח בגין מכירת חלקה (כ - 5,000$) בדירה זו. יוער, כי ביום 8.1.2004 ביקשה המנוחה לבטל את הפטור האמור אולם בקשה זו נדחתה על ידי המשיב. בקשה שנייה שהגישה המנוחה בעניין זה נדחתה אף היא.

ביום 17.9.2003 רכשה המנוחה את הדירה נשוא ערר זה (להלן: "הדירה השנייה"), ומוסכם על הצדדים כי דירה זו הינה "דירה מזכה" כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג - 1963 (להלן: "החוק").

ביום 28.12.2003 מכרה המנוחה את הדירה הראשונה. נוכח סמיכות הזמנים בין מכירת הדירה ב****** למכירת הדירה הראשונה לא הייתה המנוחה זכאית לפטור ממס שבח על מכירת הדירה הראשונה, ועל כן, ביקשה המנוחה לראות בדירה השנייה דירה חליפית לדירה הראשונה ובהתאם הופטרה מתשלום מס שבח מכוח הוראות סעיף 49 יב לחוק.

לאחר פטירת המנוחה ירשו העוררים את הדירה השנייה.

ביום 15.12.2011 מכרו העוררים את הדירה השנייה ובסמוך הגישו למשיב בקשה לפטור אותם מתשלום מס שבח מכוח הוראות סעיף 49ב (5) לחוק, מחמת שהדירה השנייה התקבלה אצלם בירושה ואילו הייתה המנוחה בחיים הייתה זכאית לפטור ממס שבח במכירת הדירה השנייה. בקשה זו של העוררים נדחתה על ידי המשיב.

ביום 30.1.2012 הגישו העוררים בקשה מתוקנת לפטור אותם מתשלום מס שבח על מכירת הדירה השנייה מכוח הוראות סעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין (הגדלת היצע ההיצע של דירות מגורים - הוראת שעה), התשע"א - 2011 (להלן: "חוק ההיצע").

גם בקשה זו של העוררים נדחתה וביום 5.6.2012 נשלחה אל העוררים הודעת שומה - מס שבח המפרטת את חישוב המס באופן שכל אחד מהם חויב במס שבח בסך של 95,916 ש"ח. ביום 7.6.2012 נשלחו אל העוררים נימוקי השומה.

ביום 13.6.2012 הוגשה השגת העוררים ולאחר דיון בהשגה הודיע המשיב לעוררים, במכתב מיום 28.1.2013 על דחיית ההשגה. מכאן הערר שלפנינו.

נימוקי השומה

בפירוט הנימוקים לדחיית ההשגה (נספח א לכתב הערר), מציין המשיב:

"3. לעמדת המנהל המשיגים אינם זכאים לפטור ממס שבח בגין מכירת דירת הירושה:

א. סעיף 49טז (א) (1) לחוק לא יינתן פטור על דירת מגורים חלופית. נוסח הסעיף רחב וגורף וחל על כל מי שמוכר את דירת המגורים והסעיף אינו מסייג תחולתו רק למוכר שרכש בעצמו את הדירה החלופית.